פרטים קטנים-גדולים

במסגרת עבודתי אני מלווה יוצרת שאין לה סבלנות לפרטים קטנים. הם נראים לה חסרי חשיבות. חוסר הסבלנות שלה לפרטים גורם לכתיבה שלה להיות טכנית וחסרת מעוף.

הפרטים הקטנים חשובים לבניית הדמויות ומערכות היחסים שלהן. הם יוצרים עולם סיפורי חי ונושם, והם מעין דבק המחבר את החלקיקים לעלילה שיש בה נשמה.

איך נשתמש בהם מבחינה מעשית?

אם הדמות שלכם קמה בבוקר לקול דפיקה על הדלת, ונגשת לפתוח אותה, לא הגיוני שהיא תפתח אותה כבר לבושה (נשמע לכם מובן מאליו? תופתעו!). למה שלא תנצלו את ההזדמנות לאפיין אותה בעזרת הפרט הזה – האם היא ישנה עירומה? האם בכותונת לילה יוקרתית? או אולי לבושה בחולצה גדולה של בן זוגה? לאילו כיוונים עשויה הייתה הסצנה להתפתח לו היא הייתה מזנקת מהמיטה בבגדים מקומטים מאתמול?

תשומת הלב לפרטים הקטנים משמעותית בדרך להפיכת תסריט כתוב לסרט על מסך. במקרים רבים התסריט יעבור דרך קרנות ולקטורים שיכריעו אם הוא יקבל תקציב הפקה. בהמשך הוא יגיע לאנשי הצוות שיתרמו כל אחד ואחת מהמומחיות שלהם. ככל שהחזון שלכם יונח לפניהם בצורה המפורטת והחיה ביותר, כך יהיה להם קל יותר להרגיש אותו ולהוסיף לו מכשרונם.

בספרו "הביולוגיה של האמונה" מתאר דוקטור ברוס ליפטון את גוף האדם כמושבה שנוצרת משיתוף פעולה בין תאים בודדים – תא ועוד תא הופכים לאיברים, ואיבר ועוד איבר לגוף כולו. גם סרט או ספר הם מושבת ענק של פרטים קטנים המחיים אותו ומפיחים בו נשמה.