סרטה של העיתונאית האמריקאית הותיקה ליז כרוקין (Liz Crokin) "Slave Princess" חושף דרך סיפור האפוטרופסות של הזמרת בריטני ספירס את חוט השחיתות שעובר מהעיתונות האמריקנית, דרך בית המשפט ועד לבית הלבן.
ליז מספרת שעזבה לפני שנים את עבודתה במדיה המרכזית והפכה לעצמאית, כיוון שלא יכלה להסכים לסקר סיקור שיקרי כפי שנדרש ממנה. היא החליטה לעבוד על הסרט לאחר ששמעה את עדותה של בריטני.
בעדות המזעזעת ששטחה בריטני ספירס בפני השופטת היא תיארה את האפוטרופסות של אביה כסחר בנשים (Sex Trafficking), ואת עצמה כקורבן של סחר זה. היא לא סיפרה על מצבה כי התביישה, וגם כיוון שחשבה שלא יאמינו לה; כי הרי איך יכול להיות שמישהי עשירה ומצליחה כמוה תהיה כלואה ומשועבדת...?!
לדברי ליז היה זה תפקידה של המדיה לעשות את שעשתה התנועה לשחרורה של בריטני, אבל למעשה היא עשתה בדיוק את ההיפך – לא חשפה את העוול, ואפילו הגנה על האפוטרופסות בדיווחים שהסתברו בדיעבד כשיקריים. לא זו בלבד אלא שהמדיה אף יצאה נגד התנועה לשחרורה של בריטני, תנועה שהתארגנה באופן ספונטני על ידי מעריציה. המקרה של בריטני הפנה את תשומת הלב לכל נושא האפוטרופסות בארה"ב, והוא החל לעבור בחינה מחודשת.
האם יתכן שעיתונאים מסוימים קיבלו שכר או טובות הנאה בתמורה לסיקור התומך באפוטרופסות?
ליז מספרת שכשעבדה במדיה המרכזית התבקשה לא לסקר סיפורים מסוימים, ואף לגנוז כתבות תחקיר שלא התאימו לאג'נדה שהגוף האחראי רצה לקדם. היא ראתה סביבה עיתונאים שקיבלו טובות הנאה או כסף. היא לא יכלה שלא לנהוג ביושר, וויתרה על משכורת גבוהה, עזבה את עבודתה והתחילה לעבוד כעיתונאית עצמאית.
יוצרים אכפתיים ובעלי אחריות חברתית עושים שינוי. תארו לעצמכם איך יוכל העולם להיות טוב יותר אם כולנו נבחר בהוגנות ובדאגה לאחר על פני רווחים כספיים או אחרים?
הסרט מהדהד כמובן גם למצבנו כאן.
לצפייה בסרט:
הראיון עם ליז כרוקין: